לכל הפוסטים OUR TRIP TO NOURTHEN GREECE

  -לדף הבית- יום 2 – אדסה ופוזאר הדרך מתחילה במפלים בוקר ראשון מחוץ לסלוניקי, וכבר היה ברור שזה לא יהיה טיול קריר. גל חום רציני ליווה אותנו מהרגע שיצאנו לרחוב, והתחזיות הבטיחו שהוא ימשיך איתנו צפונה. אחרי קפה רגוע וארוחת בוקר, עלינו לרכב והתחלנו לנסוע. יש משהו מיוחד ברגע הזה – העיר נשארת מאחור, והדרך מתחילה להיפתח. זה השלב שבו הטיול מפסיק להיות תכנון והופך למציאות. פנינו לכיוון אדסה ( Edessa ), עיירה שקטה יחסית שמפורסמת בזכות דבר אחד ברור: מפלים שזורמים ממש בלב העיר. כשהגענו, קודם כול שמענו אותם. רחש עמוק ומתמשך של מים שנשפכים בעוצמה. רק אז רואים. בלב פארק עירוני מסודר ונעים להליכה, נגלים מפלים גבוהים ומרשימים במיוחד. קשה להאמין שהם נוצרו בעקבות רעידת אדמה עוצמתית שפגעה באזור במאה ה-14 ושינתה את פני הקרקע. מאז, רעידות קטנות יותר המשיכו לעצב את תוואי הזרימה, והטבע השלים את המלאכה. ביום חם כמו שהיה לנו, כל ההיסטוריה הזו הרגישה פחות חשובה מהדבר הפשוט – מים קרים שנשפכים בעוצמה ומורידים את הטמפרטורה בכמה מעלות טובות. האוויר ליד המפל קריר יותר, הלחות מורגשת, ויש תחושה כמעט מפתיעה של ...

-לדף הבית- יום 3 –  מפוזאר לליטוכורו,  אל מרגלות האולימפוס מטיילים רבים מתלבטים היכן לעצור בדרך מסלוניקי או מצפון יוון בדרכם לפיליון. בעיניי, אין כאן באמת התלבטות. הר האולימפוס ולינה בליטוכורו הם עצירה נכונה — גם נופית וגם בקצב. יצאנו מפוזאר דרומה, וככל שהתקרבנו התחילה להופיע נוכחות אחרת באופק. האולימפוס לא “קופץ” מולך בבת אחת. הוא מתגלה לאט. קווי רכס מתקרבים, מדרונות מתעבים, ואז פתאום אתה מבין עד כמה הוא גדול. ליטוכורו ( Litochoro ) יושבת ממש למרגלות ההר. עיירה לבנה ונקייה, מוקפת ירוק, מלאה מסעדות קטנות ובתי קפה. יש בה תנועה, אבל לא עומס. טבע מכל כיוון, וההר נוכח בכל מבט שמרימים. יש משהו מיוחד בלינה למרגלות הר משמעותי כל כך. צורתו של האולימפוס משתנה לאורך היום — ערפל שמכסה פסגות, עננים נמוכים שמביאים איתם רוח קרירה, ולעיתים תחושה כמעט דרמטית באוויר. לא במקרה בחרו היוונים הקדמונים להציב כאן את משכנם של שנים־עשר האלים. ההר הזה מעורר יראה גם היום, בלי צורך בסיפור מיתולוגי. ממצאים ארכיאולוגיים מעידים שכבר בתקופות קדומות מאוד בחרו בני אדם להתיישב למרגלותיו. אולי כי הוא סיפק הג...

-לדף הבית- יום 4 - מפלי אורליה,  הכפר Palaios Panteleimonas  והדרך לפיליון את הבוקר של היום הרביעי החלטנו לפתוח בשלווה במפלי אורליה. הר האולימפוס מלא בעשרות מפלים ומעיינות, וזה אחד המפורסמים והיפים שבהם, על הרכס הצפון־מזרחי של ההר. המפלים נמצאים מחוץ לליטוכורו, לא רחוק מהעיירה דיון (Dion). הדרך מגיעה עד לקצה של כביש עפר קצר, שם מופיע שלט שמפנה למעיין. משם מדובר בירידה קצרה של כמה דקות הליכה עד לבריכות המים הצלולים והקרירים. זה מקום קטן וקסום – מים זורמים בין הסלעים, צל עצים והרבה שקט מסביב. נקודה מצוינת לעצירה קצרה, לשכשוך במים ולהתחיל את היום בקצב רגוע. מי שמרגיש עם יותר אנרגיה יכול לבחור במסלול הארוך יותר: עלייה במדרגות שמובילה לתחילת מסלול הליכה במעלה ההר אל סדרה של מפלים נוספים. המסלול הזה, המכונה "הקניון האדום", נמשך כשעתיים וחצי לכל כיוון בתוך ערוץ ירוק ומרשים. אנחנו בחרנו פשוט ליהנות מהמקום עצמו — לשבת ליד המים, להקשיב לזרימה ולהתחיל את הבוקר לאט. לאחר הטבילה במפל המשכנו בדרכנו דרומה, לכיוון חצי האי פליון. מכיוון שהנסיעה אורכת כשעה וחצי, החלטנו לעצור בדרך בכפר Pal...

-לדף הבית- יום 5-7  -מזרח פליון - זה לא פלא שהאלים היוונים בחרו בפליון כמקום הנופש שלהם. חצי האי הזה, שצורתו מזכירה מגף השולח את עקבו אל הים האגאי, שוכן בערך באמצע הדרך בין אתונה לסלוניקי ומשלב הרים מיוערים, ים בצבע טורקיז וכפרים ציוריים. ביישובים הפזורים על ההר ובקרבת החופים תמצאו בתי אירוח בוטיק קטנים, בתי קפה וטברנות מצוינות. האזור עשיר בטבע ובתוצרת מקומית – עצי ערמונים מתוקים, עצי מייפל, עשבי תיבול ומטעי פירות בשפע ובמגוון גדול.  פליון הוא גן עדן לאוהבי אוכל, ובעיקר למי שאוהב פירות וירקות טריים לצד דגים ופירות ים. מלבד הרביצה בחופים, יש כאן לא מעט מה לעשות בחיק הטבע: טיולים רגליים, רכיבה על אופניים, רכיבה על סוסים, קניונינג, שייט וספורט ימי. בחרנו לחלק את השהייה שלנו בחצי האי בין הצד המזרחי לבין הצד המערבי – שני אזורים שונים מאוד זה מזה. התחלנו, באופן מכוון, במזרח פליון. זהו הצד הדרמטי יותר מבחינת הנופים והחופים. הים כאן סוער יותר ונתון לשינויי רוח ומזג אוויר, והחופים פראיים ואקזוטיים יותר. מכיוון שתכננו פעילות שייט לאורך החוף המזרחי וקניונינג באזור הכפר זגורה, החלטנו להת...

-לדף הבית- יום 8-10  מערב פיליון - המערב השקט יש לא מעט מטיילים שסבורים שאם צריך לבחור בין הצד המזרחי למערבי של פליון — המזרחי מנצח בגדול. החופים כאן פראיים יותר, הנופים דרמטיים והאטרקציות רבות. אני עדיין מתלבט בנושא… אבל אם להיות כנה, הלב שלי נוטה דווקא לצד המערבי. יש בו משהו רגוע יותר. הקצב איטי, הכפרים קטנים ומקסימים, והאווירה שלווה ונעימה. וגם שם, כמובן, לא חסרים חופים יפים ונופים נהדרים. אחרי כמה ימים סוערים ומלאי פעילות בצד המזרחי, הגיע הזמן לעבור לצד השני של ההר — אל פליון השקט והנינוח יותר.                                             אחרי הימים הסוערים והדרמטיים של מזרח פליון, המעבר לצד המערבי מרגיש כמעט כמו שינוי קצב. הנופים מתרככים, הכפרים שקטים יותר, והים רגוע ונעים יותר. זה פליון אחר – פחות פראי, אבל מלא קסם ושלווה. בפעם הזאת בחרנו ללון בכפר Pinakates , כפר קטן ושקט הצופה לנוף מרהיב של הים ולעיירת החוף Kala Nera . התארחנו בווילה Gems of Pinakates . הווילה היי...